איבדנו את הקשר שלנו עם האוכל שאנחנו אוכלות. באירופה של לפני המהפכה התעשייתית, 95% מהאנשים היו איכרים, כלומר – היו חורשים את האדמות, מגדלים בקר, רועים צאן וגידלו את הירקות שלהם בעצמם. את הדברים שהם לא היו עושים בעצמם, למשל להפוך חלב לגבינה, לגדל סוג מסוים של ירק, לאפות לחם וכדומה – הם היו רוכשים ישירות מהאנשים בקהילה שלהם, אותם הכירו מקרוב. כך למעשה, היה מאוד ברור מיהן אותן הידיים שגידלו ויצרו את המזון לפני שהוא הגיע אלינו. כיום, מרבית המידע הזה לא ידוע לנו, ואנחנו גם נוטות שלא לשאול.
במובן מסוים, קל לנו לחשוב שלמעשה האוכל שלנו “גדל” בסופרמרקט, שהרי הוא תמיד נמצא שם, מחכה שנקטוף אותו מהמדפים. אבל אם נחקור טיפה לעומק כדי לבדוק איך מגדלים ומייצרים את המאכלים האהובים עלינו, כנראה שנגלה כמה דברים נוראיים. זה לא רק שמרבית הגידולים הם ממש לא ידידותיים לסביבה (אם כי זה בהחלט חלק מהעניין), אלא שחלקים רבים מהעבודה נעשית בכפייה על-ידי מבוגרים וילדים, תוך חשיפה לחומרי הדברה וקוטלי חרקים מסוכנים.
אגב, חשוב לי לומר (ומי שקוראת פה כבר מספיק זמן כבר יודעת) שאני לעולם לא אטיף להפסקה מוחלטת של קנייה של מוצר מסוים, אבל אני כן חושבת שכדאי להכיר קצת יותר את תהליך הייצור של כמה מוצרים בסיסיים ברשימת הקניות שלנו כדי שנוכל לעשות בחירה צרכנית מודעת יותר בפעם הבאה שאנחנו בסופר או במכולת. מכיוון שהרשימה של המוצרים היא ארוכה ומדאיגה, בחרתי להתמקד במספר מוצרים בלבד. אם אתן מרגישות שזה נכון ורלוונטי עבורכן – אני בהחלט מעודדת אתכן לקרוא עוד בנושא (הפניות בתחתית הכתבה).
קקאו ושוקולד
בשנת 2018, התפרסם דו”ח בינלאומי שנוגע לתהליך הייצור של קקאו בעולם. הדו”ח, שנוצר במשותף על-ידי מספר ארגונים עולמיים שעוסקים בתנאי העסקה בעולם, הצביע על שני ממצאים עגומים למדי. הראשון, התחרות הגדולה על מוצרי הקקאו שהובילה לירידת מחירים, הביאה לכך שהחקלאים המייצרים את הקקאו חיים בעוני קשה. על פי ההערכות, חקלאי הקקאו בחוף השנהב מרוויחים כמה עשרות סנטים בודדים ליום, מה שכמובן לא מספיק להם כדי לחיות בתנאים בסיסיים ולכלכל בכבוד את משפחתם. מה שמוביל אותנו לנתון הנוראי הבא – עבודת ילדים ממשיכה להיות רווחת ביותר בתעשייה זו, כאשר ההערכות מדברות על כך שכשני מיליון ילדים עובדים במטעי הקקאו במערב אפריקה בלבד.
קפה
נכון להיום, למעלה מ-90% מייצור הקפה מתרחש במדינות מתפתחות, בעיקר בדרום אמריקה. למעשה, כמעט שליש מכל הקפה בעולם מיוצר בברזיל, עם יותר מחמישה מיליון איש שעובדים בגידול ובבציר של פולי הקפה במדינה. לגידול הקפה, כפי שנעשה כיום, יש השפעה סביבתית משמעותית, שכולל בין היתר הרס יערות ובתי גידול נוספים, בעקבות שימוש בחומרי הדברה וכימיכלים נוספים וזיהום של האדמה והמים.
בננות
כנראה שלא ידעתן את זה, אבל בננות שונות ממרבית הפירות בטבע, שכן הן תוצאה של תאונה גנטית. לפיכך, מטעים רבים עושים שימוש בטונות של חומרי הדברה כדי לשמור על הגידולים, וליתר דיוק ההערכות מדברות על כך שבכל דונם של עצי בננה משתמשים בכ-35 קילו של חומרי הדברה (וזה המון). בגלל שאנחנו מקלפות את הבננות לפני שאנחנו אוכלות אותן, אנחנו כביכול לא אמורות לדאוג מההשפעות של כמויות חומרי ההדברה שנעשה בהם שימוש במסגרת תהליך הגידול. אבל – וזה אבל גדול – חומרי ההדברה האלה כן עושים נזק לאדמה, לחיות ולבני האדם שנמצאים באזור מטעי הגידול.
וניל
וניל הוא התבלין השני הכי יקר (אחרי זעפרן) מכיוון שתהליך הגידול והייצור של הוניל דורש עבודה רבה. עם זאת, וניל הוא גם אחד מהטעמים והריחות הפופולריים בעולם, ונמצא בשמימוש הן באפייה והן בייצור בשמים וארומתרפיה. נכון להיום, כשני שליש מאספקת הוניל העולמית מגיעה ממדגסקר ומאינדונזיה כאשר מרבית מהעובדים חיים בעוני ומסתמכים על עבודת ילדים שיעשו חלקים גדולים מהעבודה.
סוכר
הקרן העולמית לחיות בר (The World Wildlife Fund) מעריכה כי מידי שנה מיוצרים כ-145 מיליון טונות של סוכר בשל הביקוש האדיר. לדבר הזה יש השלכות הרסניות על הסביבה שלנו, החל מתהליך הכנת האדמה לייבול, דרך הפניית משאבי המים לייבולים ועד לתהליך הקציר שמשחרר אלפי טונות של מזהמים לאוויר. כל אלו מביאים לייבוש האדמה ושחיקתה, זיהום האוויר והרס של מערכות אקולוגיות שלמות.
שקדים
רוב השקדים בעולם גדלים בפרדסים בקליפורניה, כאשר הביקוש ההולך וגובר מביא לכך שיותר ויותר אדמות מושמשות לייצור שקדים. זה כנראה לא היה כזה נורא, אלמלא כמות המים הגדולה הדרושה לייצור השקדים. בשנת 2016 צילומי לווין חשפו שמתוך 23 אלף דונמים שכוסו בעצי שקד, 16 אלף דונמים היו פעם שטחי מים טבעיים. אבל זה לא נגמר שם. חקלאי השקדים גם חופרים אלפי בארות מים מידי שנה כדי להפנות את המים התת-קרקעיים לטובת היבולים, מה שמביא לבעיות תשתית חמורות בכל רחבי קליפורניה.
הרשימה הנ”ל היא כאמור רשימה חלקית ובלבד שמתייחסת רק למספר מועט של מוצרי מזון שהגידול שלהם בעל השלכות הרסניות על הסביבה והחברה. לרשימה זו מתווספים גם חומרי גלם שאנחנו לא צורכות באופן ישיר כגון כותנה (בבגדים ומוצרי טקסטיל אחרים), זהב ויהלומים.
אם הנושא הזה מעניין אתכן והייתן רוצות לקרוא ולעשות עוד, ממליצה לכן:
1. לקרוא עוד באתר של סחר הוגן ישראל (בעברית) וגם לעקוב אחר העשייה שלהם, כנ”ל לגבי ארגון הסחר ההוגן העולמי (באנגלית).
2. לקרוא את הכתבה הנפלאה של נגה מושל עם טיפים לצרכנות אחראית והוגנת יותר.
3. לשאול כל הזמן (את עצמכן וגם את העסקים שמהן אתן קונות) – מי מייצר את המוצרים? מהם תנאי ההעסקה שלהם? מהי המדיניות הסביבתית של החברה?
