בקצת פחות משנה, הצליח נגיף הקורונה לחולל שינוי משמעותי בתעשיות רבות בעולם, ביניהן תעשיית האופנה. המגיפה, שהביאה לסגירתן של חנויות למשך חודשים במקרה הטוב וסגירה מוחלטת של מותגים שונים במקרה הפחות טוב, ערערה את התעשייה לגמרי. כעת, רבים כבר התחילו לדמיין כיצד יבנו אותה מחדש, מתוך ההבנה שיש להשתמש בתקופה הנוכחית כדי לעשות את השינוי שהיה נדרש בענף עוד לפני התפרצות המגיפה.
למטרה זו בדיוק הקימה הקימה מקסין בדט (קו-פאונדרית של מיזם אופנה בתחום האופנה המקיימת) צוות חשיבה, המכונה “מכון הסטנדרט החדש” (New Standard Institute או NSI).
בראשית עבודתו אסף הצוות חומרים ומחקרים, והתייעץ עם מדענים, מומחים בתחום שרשרת האספקה ויועצים חיצוניים רב-תחומיים. בסוף עבודת המחקר, יצר הצוות מסמך מסכם שכותרתו “מפת הדרכים לבנייה מחדש” (“Roadmap for the Rebuild”). חשוב לציין כי מפת הדרכים אינה מספקת הגדרות חדשות או טענות מחדשות בנוגע לצעדים שיש לנקוט בדרך לאותה תעשיית אופנה אידיאלית. עם זאת, הקריאה עצמה לפעולה של כל בעלי העניין היא שחשובה במקרה זה. במקביל מעניין לראות שמפת הדרכים מבדילה בין מותגים גדולים לקטנים ואף מציעה להם הצעות שונות. בידול זה, כך נראה, נוצר מתוך ההכרה שלמותגים גדולים בתעשיית האופנה יש השפעה גדולה יותר על שרשרת האספקה שלרוב פרושה על פני מספר מדינות ואף יבשות.
סקירה מהירה של ההנחיות
כאמור, המסמך המסכם של NSI מתייחס בהנחיות שלו לשלושה סוגים של בעלי עניין: אזרחים, עיתונאים/מדיה ועסקי תעשיית האופנה.
באופן מעניין למדי בוחר המסמך להתייחס לאנשים בתור “אזרחים” (Citizens) ולא צרכנים (consumers). אמנם הפנייה היא אותה הפנייה, אבל נראה שהשימוש במילה “אזרחים” נותנת תוקף חזק יותר לכוח שיש לכל אדם לשנות את המערכת. האחריות המוטלת על אותם אזרחים, כך לפי המסמך, היא שעלינו לדרוש מהמותגים (תחילה הגדולים, כי להם יש את הכוח להתחיל להניע את הגלגלים) לעשות את השינוי, כלומר: למדוד, לעקוב ולהיות שקופים באשר לשרשרת האספקה שלהם והשלכותיה. בשלב הראשון מבקשים בNSI מהאזרחים לחתום על העמותה שיצרו ולהשתמש ברשתות החברתיות שלהם כדי להפיץ את הבשורה. בשלב השני מתבקשים האזרחים להמעיט בצריכה שלהם, ולעודד מיקסום של לבישת הבגדים שכבר יש לנו על פני רכישה של בגד חדש.
מיד לאחר מכן, פונה המסמך לגופי התקשורת והעיתונאים. תחילה, המסמך מצביע ומדגיש בפני אותם גורמים הכוח המשמעותי שיש להם ביצירת הקשר שבין האזרחים למותגי האופנה. בהמשך, מבקש המסמך מגופי המדיה לנצל את הכוח שלהם כדי לקדם אופנה מקיימת, מודעת וירוקה. בין ההצעות שבמסמך: להפסיק להשתמש במילים מעורפלות שמייצרות הבנה מעורפלת של הציבור אודות שרשראות האספקה והעשייה של המותגים בשטח ולהשתמש בנתונים מהימנים ממקור ראשון.
לבסוף, פונה המסמך להציע הנחיות למותגי האופנה שבתעשייה, ובעיקר לגדולים שבהם, בנושא העסקה מגוונת, שקיפות, עיצוב, חומרי גלם וייצור. הבחירה להרחיב את היריעה עם הנחיות שפונות למותגי האופנה הגדולים נסמכת על העובדה שלהם יש את המשאבים הגדולים ביותר ואת ההשפעה המשמעותיות יותר בענף. הנחיות אלו הן מפורטות ביותר, כך שלא אלאה אתכן בפרטים, אבל אתן כמובן מוזמנות לקרוא אותן.
לקריאה ופעולות נוספת
להורדת מפת הדרכים מאתר המכון לסטנדרט חדש (NSI).
לחתימה על העצומה מטעם NSI (אני כבר חתמתי!).
להמשיך לעקוב אחרי NSI באינסטגרם.
קרדיט תמונה ראשית: The New Standard Institute
