re.gal: גלית לבב פורמת ומחברת מחדש את עולם האופנה לקיימות

לפני כשנה צפתה גלית לבב בסרט הדוקומנטי “המחיר האמיתי” (The True Cost), ועולמה השתנה מקצה לקצה. עד אז היא “שיחקה” עם בגדים, כפי שהיא קוראת לזה, אבל תעשיית האופנה הרגישה לה רחוקה. ברגע שראתה את הסרט הדוקומנטרי המטלטל, היא הבינה מה היא צריכה לעשות והקימה את המותג Re.Gal, במסגרתו עובדת גלית בטכניקה של מיחדוש. תחת כנפי המותג שלה, מצליחה גלית לשלב בין שני עולמות שנכון להיום רק לעיתים רחוקות נושקים זה לזה: עולם האופנה ועולם הקיימות. אבל בואו נתחיל את הסיפור שלה מההתחלה.

עולם האופנה החדש

גלית היא Gen Z מובהקת, וככזו היא ממש לא נותנת לעובדה שמעולם לא עשתה תואר בעיצוב אופנה לעצור אותה. את ההכשרה המקצועית שלה היא התחילה כעוד כשהייתה בתיכון, ומאז היא לא מפסיקה ללמוד בכל צורה שהיא רואה לנכון. “כשהייתי בתיכון עשיתי קורס פרטי אצל מישהי שלימדה אותי להוציא גזרות מבורדה, אבל אז זה פחות התאים”, סיפרה לי גלית ביום שמשי אחד בסטודיו התל אביבי שלה, אי שם בחודש אוקטובר האחרון. “עוד לא הייתה לי מכונת תפירה בבית וגם מי שלימדה אותי הייתה מאוד מיושנת בתפיסות שלה. זה לא ממש תפס”.

כשהשתחררה מהצבא, התחיל לבעור בה הרצון לתפור ולכן כתבה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלה אם למישהו יש מכונת תפירה שהיא תוכל לקבל. באותו יום אבא שלה התקשר אליה וביקש ממנה לנסוע לאסוף הפתעה מדרום תל אביב. “נסעתי לדרום העיר וחזרתי עם מכונת התפירה הראשונה שלי. התחלתי לחרוש את היוטיוב, ספרים, בלוגים… הייתי תופרת מהדברים שיש לי או שהייתי קונה דברים בעשרה שקלים. מפרקת ומחברת חולצות”.

בימים אלו, כשהקורונה מאפשרת, גלית עושה קורס תדמיתנות בשנקר, קורס שלתפיסתה הוא מעט מיושן. “מרגיש לי שעולם האופנה השתנה ויש דברים חדשים ללמד ועדיין מלמדים דברים יחסית מיושנים”, היא מסבירה את בחירת המילים. “אולי בגלל שיש לי את היכולת ואת הכלים ללמוד לבד, אני תמיד מחפשת משהו יותר מתקדם שאני לא יכולה ללמוד לבד מהאינטרנט. אני בכל מקרה לא מתכננת להיות תדמיתנית, כך שאני לומדת ומרוויחה מהקורס את מה שמרוויחה וממשיכה הלאה”.

"לא יכולה לעשות את זה אחרת"

ביום בו הגעתי לבקר, הסטודיו הביתי שלה היה גדוש בפריטים מקולקציית החורף המרגשת של re.gal, אך נכון למועד כתיבת שורות אלו, מרביתם כבר מצאו בית חדש אצל אחת מלקוחותיה הרבות של גלית. “קולקציית החורף כוללת כארבעים פריטים. כל פריט זה כמה ימים של עבודה, מה שמגביל את היכולת שלי לייצר בכמויות”, היא אומרת אך מיד מתקנת. “אני לא באמת רוצה לייצר בכמויות, אבל כן רוצה לייצר בכמות שתאפשר לי להתפרנס מהעשייה הזו”. 

בבחינה מקרוב של כל פריט ושל שיטת העבודה של גלית, ברור מיד מדוע העבודה על כל פריט היא כל-כך ארוכה. תחילה, גלית אוספת בגדי יד שנייה ממשפחה, חברות, מכרות ולקוחות – אותם היא מעבירה סינון קפדני בהתאם לאיכות שלהם, כמו גם הפוטנציאל שלהם להפוך להיות חלק מפיס יחיד במינו. לאחר מכן הבגדים הנבחרים נפרמים לכדי פיסות של בגדים, מהם תכין גלית פריטים חדשים לגמרי. כך שרוולי מכנסיים יכולים למצוא את עצמם כשרוולים של ג’קט, או שארבעה פריטים שונים בלתי שמישים יהפכו לפריט אופנתי וחריש.

“מרגיש לי שמה שמייחד אותי זה המיחדוש. אני לא חושבת שהייתי יכולה לעשות את זה אחרת, אני לא רואה את עצמי עושה את זה בצורה אחרת בעתיד. זה פשוט נוגד לחלוטין את כל מה שאני מאמינה בו”, מסבירה גלית כשאני שואלת אותה האם היא לא הייתה מעדיפה לעבוד בצורה אחרת שתאפשר לה לייצר כמות גדולה יותר של פריטים.  “אני רוצה ש-re.gal תהיה אלטרנטיבה לגיטימית לזארה או טופשופ ולכן בין היתר אני מנסה ליצור תחושה שהפריטים חדשים גם כשהם לא מיוצרים מבדים חדשים. אני לא רוצה שיהיה לזה הרגשה של ‘עשיתי ארטס-אנד-קראפטס בבית'”.

הבגדים הם כלי להפצת המסר

“מאז הקורונה יש רק עלייה בביקוש לפריטים שאני מייצרת. זו תקופה שהערך של וואן-פיסים, עבודות יד, ממותגים בוטיקיים עצמאיים ומקומיים – ממש עלה” משתפת אותי גלית. “נשים אומרות לי מפורשות שהן מעדיפות לקנות ממני מאשר לקנות משהו חדש, כי ככה הן גם תומכות במישהי עצמאית ומקומית וגם מקבלות משהו שהוא עבודת יד”. 

יחסית לעובדה שכל הפריטים שגלית מייצרת הם פיסים ייחודיים ופריטים שנתפרים בהתאמה אישית מוחלטת לכל לקוחה, מעוצבים ונתפרים בעבודת יד – טווח המחירים שלה נמצא בצד הנמוך בסקאלה, לעומת מותגים מקבילים לה בארץ ובעולם. “אני מאוד רוצה שזה יהיה כמה שיותר נגיש, לא מנסה לעשות כרגע רווחים מאוד גדולים, אבל כן כמובן צריכה להתפרנס מזה כדי שאוכל להמשיך עם המותג. כיום הרבה מבקשות לקנות פריטים מוכנים, אבל לא רק. אני מציעה גם pre-order וגם שירות של מיחדוש אישי, כשאני תופרת ממש עבור הלקוחה, מהפריטים שלה ולפי הרצונות שלה”.

ואכן, נכון להיום העסק re.gal הוא ברובו one-woman’s-show (“כרגע יש לי חברה שבאה לעזור לי וגם אימא שלי משתדלת לבוא פעם בשבוע לעזור לי עם כל מאחורי הקלעים”). עם זאת, ברור לה שכדי שהעסק יגדל ויתפתח, היא תהיה חייבת להביא עזרה משמעותית יותר, כמו תופרות נוספות ועובדות נוספות. “בטווח הרחוק, אני רוצה שזה יהיה מותג מקיים, מותג אקולוגי, ושאנשים גם יבינו שמה שאני עושה זה ממש לפרק את הבגד ותופרת ממנו משהו חדש לגמרי. זה פחות אפ-סקייל, כמו שזה להשתמש בחומרים קיימים”, מתארת לי גלית את החזון שלה עבור re.gal. 

“כרגע הבגדים הם הכלי שלי להפיץ את המסר, אבל אני מקווה שבעתיד יהיו תופרות ומעצבות, ואני אוכל להתעסק יותר בהרצאות, סדנאות, ייעוץ. המסר הוא יותר חשוב לי מהבגדים. אני לא רואה את עצמי מעצבת אופנה אבל זה פשוט הדבר היחידי שאני כרגע יודעת לעשות ונהנית ממנו, זה הכלי שלי. אם הייתי כותבת מדהים אז אולי הייתי כותבת תוכן, אבל זה הכלי שלי וזה מה שאני יודעת ואוהבת לעשות. הבגדים הם האמצעי ולא המטרה”.

לקריאה נוספת אודות גלית, רגישת פריטים מוכנים וכמובן יצירת קשר לטובת פגישת מיחדוש אישית: היכנסו לאתר של Re.gal.
ניתן (ומומלץ!) לעקוב אחרי גלית גם באינסטגרם [email protected]

קרדיטים לתמונות:
צילום: רותם טולדו
דוגמניות: עדן בר, מעיין הבר ועדן בורשטיין

נהנית מהכתבה? מוזמנת לשתף >>

Share on email
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on twitter
Share on facebook