שלי בן זאב זוס (@thegreenshulla)
יזמית סביבתית ופעילה חברתית, מקדמת צרכנות בת קייימא, צמצום פסולת ואופנת יד שנייה
אתמול (7 בינואר, 2021) התקיים כנס סביבה 2050 השנתי, אשר עוסק בסוגיות החשובות בתחומי הסביבה שאנחנו מתמודדים איתן בעולם בכלל ובישראל בפרט. כמידי שנה, גם השנה השיח בכנס התמקד בהתמודדות ובפתרונות לבעיות משבר האקלים, ובדרכים להגיע ליעדי הקיימות של האו”ם עד שנת 2050. בין הדוברים הרבים בכנס, היה הנדריק אלפן, מנהל האחריות התאגידית הגלובאלי של H&M, שסיפר על המערך המקיים והמהלכים החדשניים של חברת האופנה המהירה.
בעוד שתעשיית האופנה ידועה כבעיה גדולה וכגורם שנמצא במקום השלישי ברמת זיהום הסביבה, יש חברות שמתמקדות בחיפוש דרכים אלטרנטיביות להיות חלק מהפתרון. בשנים האחרונות, חברת H&M מראה סימנים של רצון להיות בצד הטוב והירוק של המפה.
"מי שיש לו למה, יוכל לשאת כל איך" (ניטשה)
אם שאלת את עצמך למה זה שדווקא מותג האופנה המהירה הפופולרי הוא זה שמוביל את המהלך לכיוון מקיים בתעשיית האופנה – את לא לבד. אם צריך לשער, אפשר להניח שזה שזה קשור לכך שבנובמבר 2018 נתפסה החברה “עם המכנסיים למטה” כשהיא שורפת טונות בגדים שהם עודפי ייצור ופריטים אחרים שלא נמכרו לאורך העונה. החדשות בנושא הובילו לעריכת הפגנות מול סניפי H&M בכל העולם, וייצרו מצב שהחברה הייתה חייבת לנקוט בצעד משמעותי כדי לשנות את השיח הציבורי בנוגע לעשייה שלה.
מאז אותו מקרה, אני עוקבת אחרי המהלכים של המותג לשנות את התדמית והמודל העסקי שלה, וגם מנסה להבין האם הבגדים שלהם ראויים לכסף שלי. בכנות, גם אחרי השיחה לא הצלחתי להחליט מה היא יותר- מזהמת, מקיימת או נוקטת בגישה של גרינוושינג (greenwash, או בעברית “שטיפה ירוקה”, היא טכניקה שיווקית לטיוח ויצירת תדמית אקולוגית).
עבור אלו שלא האזינו לדבריו של מנהל הקיימות של החברה, כתבתי וריכזתי את המסרים המרכזיים שעלו בה; השתדלתי לסקר את השיח עם פרשנות מינימלית כדי לתת לך לשפוט בעצמך ולשמוע את דעתך, לחלופין את כמובן מוזמנת לשמוע את השיחה כדי לקבל את התמונה המלאה בסרטון המצורף:
החברה עושה מאמצים לייצר מוצרים שעשויים חומרים עם פגיעה סביבתית נמוכה יותר:
- מתמקדת בצמצום בזבוז משאבים ובמיחזור בגדים קיימים- במקום פוליאסטר רגיל עברו להשתמש בפוליאסטר ממוחזר מבגדים שנאספו מלקוחות בחנויות.
- מעודדת פיתוח רעיונות לבדים חדשניים מקיימים כמו מבקבוקי פלסטיק (בקבוקי מים) ואחד הפיתוחים המנצחים השנה הוא ישראלי- בדים עשויים מסיבים של אצות.
- מפתחת מודלים עסקיים חדשים כמו פלטפורמת יד שנייה, השכרה ומודל של מנויים.
החברה יודעת ומודה שהפיתוחים בתחילת דרכם והדרך עוד ארוכה למטרה הסופית. מתגאה בהתפתחות התהליכים עד היום ומקווה להשאיר את הלקוחות תמיד מרוצים.
הרעיונות והחידושים שמטרתם להפיק חומרים גלם חדשים בעלי השפעה שלילית קטנה יותר על הסביבה, נמצאים בתחילת דרכם. לטענתו של אלפן, מדובר בהליך פיתוח פורץ דרך והכרחי. “מה שאנחנו באמת צריכים הוא אפשרויות למחזר טקסטיל בקנה מידה רחב”, אמר אלפן בהרצאתו. “בעתיד אנחנו שואפים שבגדים ישנים יהפכו למקור המרכזי של ייצור בגדים חדשים, זה באופן ישיר ישפיע על שרשרת האספקה ויצמצם את ההשלכות שלה”.
אני אמנם תמיד בעד שימוש במשאבים קיימים, אבל קצת לא ברור לי למה זה אחד המיקוד המרכזי של החברה, שכן בעיניי זה פשוט לקחת את הפוקוס מהבעיה האמיתית- ייצור טקסטיל בקנה מידה רחב מלכתחילה. מה שהחברה באמת באמת צריכה בעיניי זה לייצר פחות ולא לשים את המיחזור בעדיפות ראשונה. מיחזור הוא תהליך לא סביבתי במיוחד, מזהם בפני עצמו וגם לא תמיד יעיל- אי אפשר למחזר הכל וגם אי אפשר למחזר אין סוף פעמים. ניתן למחזר רק סיבי בדים טהורים ולא מעורבים.
אני שואלת למה, למה לעבוד כל כך קשה?
לטענת אלפן, החברה “כרגע בערך ב 57% מהשגת היעד הזה אבל כדי להשיג את ה 40% הנותרים נצטרך הרבה חדשנות.”
אני מעריכה את המאמצים ואת ההתמקדות בנושא של חדשנות ייצור לאופנה מקיימת, התהליכים שכבר קורים הם מדהימים והלוואי שאזכה לקנות חולצה ולזרוק אותה לקומפוסטר הביתי… עם זאת, נראה שמשקיעים המון זמן וכסף על פיתוחים וטכנולוגיות שאולי בעתיד יחליפו את פסי הייצור הקיימים היום, כאשר הרעיון “החדשני” והפשוט ביותר יכול להיות בפתרון המיידי שיכול לפתור את הבעיה עוד הרבה קודם- לצמצם ייצור קולקציות, להאט ולחזור לקטלוגים עונתיים במקום אופנה מהירה מבוססת טרנדים מתחלפים ולאמץ שינויים מהותיים בהרגלי הצריכה.
נשים את נושא המיחזור בצד, אם כבר מדברים על קיימות אז פחות כמות יותר איכות – מה שבאמת יהיה טוב לסביבה ולאנושות זה להעדיף בדי פשתן על כותנה. פשתן טוב לגידול באדמה, לא צורך כמויות גדולות של מים והגידול אורגני בפני עצמו כיוון שהוא לא זקוק לחומרי הדברה רעילים שפוגעים באדמה.
קיימות זה לא רק איכות הסביבה
נקודה נוספת שחשוב לי לציין היא שמעבר להיבט הסביבתי – חלק בלתי נפרד מקיימות הוא התייחסות למדד החברתי לפי יעדי ה SDGשל האו”ם.
רוב האוכלוסייה מקשרת קיימות לאיכות הסיבה אבל קיימות היא חיבור של חברה, סביבה וכלכלה. שלושת הדברים האלה תלויים אחד בשני ומשפיעים אחד על השני. המילים “צרכן” ו”לקוח” עולות הרבה בהקשר של סיפוק הצרכים והרצונות שלנו ולי היה חסר הפירוט על הדאגה גם לפועלות בשרשרת האספקה כצעד מקיים כי לא הייתה הרחבה בעניין של סחר הוגן.
כל עוד המודל הכלכלי של H&M ממשיך להישען על אופנה מהירה שמעסיקה בתנאים נוראיים את האנשים הכי חלשים בעולם, זה לא מאוד משנה איזה פיתוחים יצמצמו את הפגיעה בסביבה. עלינו כצרכניות לדרוש גם פגיעה מינימלית בבני האדם בשרשרת הייצור ועל החברה להסתכל על הצרכים של היצרנים, כפי שדואגים לשביעות הרצון של הלקוחות.
בשיחה טען אלפן כי “איש מאיתנו לא רוצה לסבך את החיים עוד יותר וכולנו רוצים לעשות את הדבר הנכון, אנחנו רק לדעת מה הוא ואיך נוכל לעשות אותו הלכה למעשה”. אני מזמינה אותך לדבר איתי על הסוגייה וביחד נרכז את השאלות שעולות לנו בדיון. אני אעביר לנציגים הישראליים של החברה ואנסה לחזור עם תשובות ברורות יותר. עד אז את יכולה לצלול לדו”ח הקיימות השנתי של H&M.
