מיטל פלג מזרחי
חוקרת ומרצה על אופנה וצדק סביבתי, ממייסדות מיזם 'מתלבשות על נובמבר'.
שוב הגיעה התקופה בשנה בה חברות האופנה מתקיפות אותנו בפרסומות מכל כיוון, באגרסיביות יוצאת דופן, אפילו ביחס לעצמן. חג הרווקים הסיני, חגיגת שופינגIL, סייבר מאנדי ויום שישי השחור – כולם קוראים לנו לצרוך ולבזבז תחת האשליה שבעזרת מבצעים מזויפים נחסוך כסף.
אין ספור פרסומות קוראות לנו לחגוג את חגי המבצעים, בהנחות חד פעמיות שיחזרו תוך שבוע – שבועיים. מגדילה לעשות נלי תגר לקניוני עזריאלי, שמכריזה באקסטזה: “החג האהוב עלי הוא יום שישי השחור”, הריחות, המאכלים, הצלילים, היא מתפייטת, על רקע צלילי כניסת שליח המביא עוד חבילת בגדים מיותרת.
קונות יותר, לובשות פחות
עוד לפני הקורונה, הצרכן הישראלי, המכור לקניות, הגיב למבצעים בקניות המוניות של אופנה זולה. בין השנים 1997 ועד 2017 מחירי האופנה בישראל ירדו ב-34%, אך ההוצאה החודשית של משק בית על אופנה נשארה קבועה, במילים אחרות אנו קונים הרבה יותר אופנה זולה מפעם. בהתאמה, ב-2017 ראשון לציון הוכרזה כבירת הקניונים העולמית, כלומר העיר בעלת הכי הרבה שטחים מסחריים פר נפש בעולם, אך באופן פרדוקסלי שיעור ההוצאה של משקי בית ישראלים על אופנה הוא הנמוך ביותר מבין המדינות החברות ב-OECD.
מאז ההכרזה ההיא על ראשון לציון, הרבה מיקרופלסטיקים עברו בנהר והציבור הישראלי עבר בהמוניו לקניות באינטרנט, או כמו שאמרה נלי בפרסומות לחג הרווקים הסיני “שקיות בידיים זה כל-כך 2019, 2020 זה שקיות בעיניים”. ואכן ביום שישי השחור 2019 בוצעו בישראל 12,500 עסקאות מידי דקה וביום הרווקים הסיני חלה עליה של 33% בכמות החבילות שהוזמנו לעומת 2018 וזאת לצד ירידה בהוצאה פר לקוח, במילים אחרות, אנו קונים הרבה מאוד ובזול.
התופעה הזאת לא ייחודית לישראל. משנות ה-80 ועד היום ייצור הבגדים צמח ב-400 אחוזים ובמקביל ההוצאה הביתית על בגדים פחתה בעשרות אחוזים וכך גם ממוצע השימוש בכל בגד. כך, בין השנים 1995 ועד ל-2017 חלה עליה גלובלית במדד המחירים לצרכן, לצד ירידה במדד מחירי ההלבשה לצרכן. אך בעוד שהעלייה הכללית באירופה ובישראל היא בשיעורים דומים, הירידה במחירי ההלבשה בישראל גדולה בעשרות אחוזים מבאירופה (1.2% באירופה לעומת 28.8% בישראל).
מי יצר את הבגדים שלי?
במבט שטחי המספרים האלה עשויים להצטייר כתופעה חיובית, שמעידה על עליה ביכולת הקניה. אלא שהמשמעות האמיתית שלהם היא ירידה בערך הבגדים וחדירה של מודל האופנה המהירה לישראל, אופנה אחידה והמונית המיוצרת ונמכרת באופן גלובלי ובקצב תחלופה מהיר.
את המחיר האמיתי ישלמו, כמו תמיד, כדור הארץ ופועלות ייצור בעולם השלישי. כמה גבוה המחיר? גבוה מאוד: תעשיית האופנה נחשבת היום לתעשייה השנייה הכי מזהמת ומנצלת, זאת שאחראית לשימוש ברבע מהכימיקלים המזהמים בעולם, פליטת 1.2 מיליארד גזי חממה בשנה, יצור 20-35% מהמיקרופלסטיקים המצויים בים, מיליארדי טונות של פסולת טקסטיל שאינה ברת מיחזור והעסקת 40 מיליון פועלות ופועלים במשמרות של 16-18 שעות ובתנאי עבדות מודרנית. עבור כל אותם פועלות ופועלים נובמבר הוא אכן חודש שחור משחור.
יום שישי השחור חל שבועות ספורים לפני חנוכה, חג המולד וחגים משתנים הקדושים לאסלאם, בהתאם ללוח השנה האסלאמי. רגע לפני יום שישי השחור כדאי להיזכר במשמעות האמתית של חג: ” יום שבו פעולות שגרתיות כגון עסקים, עבודה ולימודים מושהים או מצטמצמים על פי מנהג או חוק. באופן כללי מיועד החג לאפשר לאדם לציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים” (מילוג) ולפני שאנחנו חוגגים בקניית בגדים זולים באיכות ירודה, שלא נלבש לעולם ובכל זאת עתידים להישאר פה הרבה אחרינו, כדאי לעצור ולהתכנס לחגיגה אמיתית, החוגגת את מה שיש לנו, מבצעים תמיד היו ותמיד יהיו.
קרדיט תמונה ראשית: מעין עמרן
קרדיט תמונות שבתוך הפוסט: Fashion Revolution
ממליצה לכן לעקוב אחר מיטל והפרסומים המרתקים שלה בעמוד הפייסבוק שלה: מיטל פלג מזרחי – צדק סביבתי, צריכה ואופנה בת קיימא
וכמובן להצטרף לקבוצת הפייסבוק “מתלבשות על נובמבר” שמיטל הקימה ביחד עם מיכל לסטר
