הכתבה נכתבה בשיתוף ד”ר ליעד אורתר, מנהל יוזמת Net-zero Israel מבית המכון לאחריות תאגידית.
מטרת היוזמה היא לקדם את תפיסת איפוס המדרך הפחמני ע”י תאגידים וארגונים ציבוריים אחרים בישראל.
לקבוצת הפייסבוק בה ניתן למצוא עדכונים בנושא הזה: Net zero Israel
בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות ברחבי העולם נוקטות בצעדים להתמודדות עם שינויי האקלים ומבקשות להנחיל מדיניות של נטו-אפס (net-zero) של פליטות פחמן דו-חמצני (CO2) עד שנת 2050. צרפת, בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה ולאחרונה גם ארצות הברית כבר התחייבו למטרה הזו, אבל מה זה בדיוק אומר?
מה זה או נטו-אפס (Net-zero) או נייטרליות פחמנית?
על פי תרחיש של נטו-אפס, פליטות של גזי חממה עדיין קורות אבל הן מתקזזות באותה כמות במקומות אחרים. פעולות הקיזוז יכולות לבוא לידי ביטוי באמצעות מגוון אמצעים ושיטות. אחת הוותיקות היא נטיעת עצים (שסופחים ומקבעים אל תוך הצמח עצמו ולאדמה את הפחמן הדו חמצני ומשחררים במקומו חמצן) . שיטה נוספת היא שימוש בחידוש המערכות האקולוגיות הטבעיות בעיקר בחקלאות וזאת לטובת הגברת תהליך אחסון הפחמן בביוספרה. לאחרונה נכנסו למשחק גישות יותר טכנולוגיות המפרידות את הפחמן הדו חמצני מהאטמוספרה עצמה באמצעות מתקנים תעשייתיים גדולים ולאחר תהליך של הנזלה, הגז מאוחסן במכלים או מרחבים תת קרקעיים וכך נגרע ממחזור הפחמן העולמי.
חשוב לציין כי המדידה של פליטות גזי חממה (מונח הידוע כ– מדרך פחמני) לא נעשית רק בקנה מידה עולמי, ולכן אפשר להציע כי גם ערים, חברות, בניינים ואנשים פרטיים יכולים למדוד ולאזן את תרומתם השלילית בתמיכה בפרויקטים סופחי פחמן ובכך להתקזז עמם.
מה זה לא נטו-אפס?
לעיתים משתמשים במושגים “איזון פחמני” או “פחמן ניטרלי” במקום אפס פליטות, אבל בגדול מדובר באותו הדבר. אבל כדי להבין באמת את משמעות המונח נטו-אפס, צריך להכיר מושגים נוספים שאינם מתארים את אותו הדבר.
אפס פליטות: תהליך שבמסגרתו אין פליטות של גזי חממה. מדובר בתהליך שקיים רק בדימיון, שכן נכון להיום אין לנו אף טכנולוגיה שלא מייצרת פליטות באחוז מסוים. יש שיגידו שטכנולוגיות שמייצרות אנרגיה באמצעים מתחדשים (כמו למשל פאנלים סולאריים או טורבינות רוח) הן טכנולוגיות של אפס פליטות, אך זה אינו מדויק. בעוד שהרוח והשמש לא מייצרות פליטות מתמשכות לאחר התקנתן (בשונה משימוש בדלק מאובנים ליצירת אנרגיה) עדיין הייתה פליטה במסגרת תהליך הייצור של הטכנולוגיה (ייצור הפאנלים או הטורבינות המדוברות).
מדרך פחמני שלילי: ישנם ארגונים וחברות (וגם מדינות) אשר לא מסתפקים במצב של נייטרליות פחמנית ואיפוס הפליטות שלהם, אלא ממשיכים לקדם פרויקטים סביבתיים וכך למעשה נמצאים במצב של עודף בקיזוז אל מול הצריכה והמדרך שלהם הופך להיות מחיובי (תורם לפליטות גזי חממה) לשלילי (מונע פליטות בהיקף גדול יותר מזה הנגרם).
קיבוע פחמני (carbon fixation): תהליך שבמסגרתו מוציאים את הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה. לרוב מדובר בתהליך ביו-אנרגטי של לכידה ואיחסון של הפחמן הדו חמצני.
איך מגיעים למצב של נטו-אפס?
אחרי שהבנו מה המשמעות של המושג נטו-אפס פליטות (וגם מה זה לא), אבל לנסות להבין איך אפשר להשיג את המטרה הזו בפועל. למעשה, ישנן מספר דרכים מרכזיות למעבר לפליטות נטו-אפס:
- ביטול מוחלט (או לכל הפחות – הפחתה משמעותית) בשימוש בדלקים מאובנים לייצור אנרגיה (כולל תחבורה)
- שימוש היעילות ופיתוח טכנולוגיות חדשות במגזרים שמייצרים פליטות רבות
- נטיעת עצים נרחבת והשקעה בטכנולוגיות שליליות מפחמן מתוך מטרה לקזז את הפליטות המתמשכות והבלתי נמנעות
בעוד שכיום מרבית התעשייה מתמקדת בנטיעת עצים כמנגנון להתמודדות עם פליטות הפחמן, יש לציין כי נכון להיום לא ניתן לשתול מספיק עצים שיקזזו את הפליטות שנוצרות ברחבי העולם. זו גם הסיבה שיש צורך במדיניות שכוללת מגוון רחב של צעדים להתמודדות בפליטות הפחמן, כולל הפסקת השימוש בדלק מאובנים לייצור אנרגיה.
הדרך לנטו-אפס מלאה במכשולים
נכון להיום, ההתקדמות העולמית בתהליך הפחתת הפליטות היא איטית, אפילו איטית מידי. משמעות הדבר הוא שרק קיצוץ בפליטות גזי החממה לא ימנעו את אסון האקלים הצפוי. למעשה, גם אם כל המדינות בעולם יתחייבו למדיניות נטו-אפס עד 2050 וגם ישיגו את המטרה הזו – אנחנו עדיין עשויים לסיים את תקציב הפחמן שלנו (כמות גזי החממה שניתן לפלוט לאטמוספירה על מנת שעליית טמפרטורת כדור הארץ תישאר מתחת ל1.5 מעלות צלזיוס במאה הזו).
מומחים לנושא צופים כי יום אחד העולם שלנו יסתמך על טכנולוגיות שליליות מפחמן, שמושכות את גזי החממה מהאוויר ומשתמשות בו לייצור מוצרים. מדובר בהסתכלות אחרת לגמרי בפחמן הדו חמצני כפי שאנחנו מסתכלים עליו כיום, כלומר, במקום להסתכל על גזי החממה כבעיה הגדולה ביותר של כדור הארץ להזדמנות משמעותית להשתמש במשאב שמיוצר באופן טבעי בכל טכנולוגיה קיימת לטובת תהליכי ייצור חדשים.
בכל מקרה, המעבר לנטו-אפס הוא הכרחי, כמה שיותר מהר – יותר טוב, ולכן עלינו לעודד עד כמה שאפשר את החברות שמתחייבות למדיניות שכזו.
