האם אי פעם יצא לך לעזור ולתהות איך הבגדים שאת לובשת ממש ברגע זה, או כל אלו שמחכים לך בארון הבגדים, מיוצרים? רובנו לא ממש מתייחסות למורכבות של תעשיית הטקסטיל והתהליך המורכב של ייצור הבד מחומר הגלם הבסיסי ביותר ועד לבגד המוגמר – אבל מדובר בסיפור מדהים שלדעתי כולן צריכות להכיר.
הגדרה
טקסטיל הוא שם כולל לתוצר המורכב מרשת של חוטים או סיבים, העשויים בצורה טבעית או מלאכותית. חוט מיוצר על ידי סיבוב של חומרי גלם, כמו צמר, פשתן, כותנה וכדומה. טקסטיל נוצר על ידי אריגה, סריגה, קשירה, ליבוד או קליעה של אותם סיבים וחוטים. בתעשיית הטקסטיל נעשה שימוש במילים כגון “בד”, “אריג”, “סריג” או “חומר גלם”, כמילים נרדפות לטקסטיל, אך עם זאת ישנם הבדלים מסוימים בין מונחים אלו לאלו.
ההיסטוריה המקוצרת של הטקסטיל
הידע אודות טקסטיל ובגדים שלבשו לפני מאות ועשרות אלפי שנים התרחב לאחרונה בשל התפתחויות בטכנולוגיות מודרניות שאיפשרו התבוננות מעמיקה בהם. מכאן, שהמחקרים בנוגע להתפתחות ייצור הטקסטיל ובגדים בעידן הפרה-היסטורי התחיל רק בסוף המאה ה-20, אז התבססו הטכנולוגיות הרלוונטיות הנ”ל.
הבגדים הראשונים שנלבשו לפחות לפני 70 אלף שנה, היו עשויים מעורות של בעלי חיים ועזרו לבני האדם להתמגן מפני תופעות הטבע (רוח, גשם, קרינת שמש וכדומה). בשלב מסוים, למדו בני האדם לארוג סיבים של צמחים לכדי טקסטיל. הטקסטיל הראשון שייצרו בין האדם בפועל, בניגוד לעורות בעלי חיים שנתפרו יחד, היה ככל הנראה לבד (Felt) שעשוי מפרווה או צמר בעלי חיים.
הגילוי של סיבי פשתן צבועים במערה בגיאורגיה מתוארכים לשנת 34,000 לפני הספירה, ומרמזת על כך שחומרים דמויי טקסטיל נוצרו עוד בטרם העידן האבן. מלאכת ייצור הטקסטיל נותר דומה לאורך מאות שנים, כד למהפכה התעשייתית, בה מהירות ורמת ייצור הטקסטיל השתנו ללא היכר בזכות תיעוד והנהגת טכניקות ייצור מודרניות.
על רגל אחת: ייצור טקסטיל בעידן המודרני
השלב הראשון שצריך להבין לגבי ייצור הטקסטיל הוא סוג הסיב וממה הוא עשוי. ישנן שתי קבוצות מרכזיות שאפשר לחלק את סוגי הסיבים אליהן: סיבים טבעיים וסיבים סינטתיים (כאלו שיוצרו ע”י בני אדם). הסיבים הטבעיים גם הם נחלקים לשתי קבוצות: צלולוס ופרוטאין. בקבוצת הסיבים מבוססים צלולוס אפשר למצוא צמחים שמהם מייצרים את הסיבים, כמו כותנה, פשתן או המפ. בקבוצת הסיבים מבוססים פרוטאין ניתן למצוא את כל הסיבים המבוססים על פרווה/שיער של בעלי חיים (כבשים, אלפקות וכו’) או כמוצר לוואי של בעלי חיים (כמו משי, שנוצר על ידי שימוש בפקעת של תולעת המשי). כאשר מדברים על סיבים שנוצרו על ידי אדם, מתייחסים בדרך כלל לסיבים כמו פוליאסטר, ריון, ניילון וכדומה.
השלב השני בייצור הטקסטיל הוא תהליך העיבוד, שהוא שונה בהתאם לסוג חומר הגלם. כך למשל, במקרה של כותנה מפרידים בין הפריחה הלבנה-צהובה לבין גרעיני הכותנה, מנקים אותה לחלוטין, משטיחים אותם וטווים לכדי חוטים באמצעות סיבוב. תהליך הטוויה משתנה בהתאם לאורך הסיב והנראות המבוקשת של החוטים או הטקסטיל שנראה לקבל כמוצר סופי (למשל אפשר לטוות חוטים עבים או דקים, רכים או חזקים יותר וכדומה). במסגרת שלב זה לרוב מתרחש גם תהליך הצביעה של הסיב, אך לפעמים הצביעה מתרחשת גם או רק לאחר שהחוטים נארגים או נסרגים לכדי בד. כך למשל, בדנים (ג’ינס) לרוב הצביעה תהיה רק לאחר אריגת הבד, ולכן לאחר כביסות רבות אנחנו רואים שינויים בצבע הבד.
השלב השלישי הוא השלב שבו החוטים נטווים לכדי בד בצורה של סריגה או אריגה. כאשר מדברים על אריגה של בד, נטווים החוטים בצורה מאונכת זו לזו, כלומר – בצורה של שתי וערב. ישנם מספר סוגים של אריגים, כאשר הסוג הבסיסי ביותר הוא שחוטי השתי והערב זהים זה לזה ונארגים בצורה של 1:1 (אחד למעלה- אחד למטה) כך שנוצר בד חלק. בדי ריב למשל (בדים שנראים כאילו הם ארוגים בצורה של פסים טמועים בתוך הבד), נוצרים גם כן בשיטה של 1:1, אבל מכיוון שהחוט שעובר לרוחב הבד עבה יותר מהחוט שעובר לאורכו, נוצרת הדוגמה הזו. שיטת אריגה אחרת היא אריגת טוויל, שהיא שיטה של אריגה בצורה שאינה סימטרית (למשל, 2 למעלה אחד למטה). שיטה זו נהוגה למשל בבדי ג’ינס. שיטת אריגה נפוצה נוספת היא שיטת אריגת משי, שגם היא שיטת אריגה לא סימטרית שמייצרת בד שנראה מעט (או הרבה) מבריק. אמנם הבד הארוג בשיטה זו נראה יחסית מאוד יוקרתי, הוא מעט בעייתי כי הוא מאוד עדין (החוטים שנטווים לאורך נוטים להיתפס בחפצים או להשחק מהר יותר מאחרים).
לאחר ההורדה מהלום, מתבצע השלב הרביעי שמכונה טנטרינג (Tentering) – השלב שבו מותחים את הבד לכל צדדיו על מנת ליישר את כל החוטים ולוודא שהם כולם מתוחים ומיושרים מבחינת הרווחים בין כל חוט וחוט. השלב החמישי והאחרון הוא שלב הגימור, במסגרתו לעיתים נרצה לצבוע את הבד, לבצע תהליכים (שחלקם מערבים חומרים כימיים) שמביאים לגימור קשיח או מבריק יותר וכדומה.
למדתן משהו חדש? שתפו אותנו או את החברות הטובות שלכן (או הכי טוב – גם וגם…)
קרדיט לתמונות: אתר Unsplash
