אלא אם מדובר בקנייה של פריטי לבוש בביגודיות של ויצ”ו (חוויה מומלצת, בלי קשר לכתבה זו), כנראה שכבר יצא לך לשים לב שהרבה פעמים פריטי לבוש מקיימים באים ביחד עם תג מחיר גבוה. העלות הגבוה של פריטי לבוש ידידותיים לסביבה הופכת אותם במקרים רבים למותרות. עם זאת, בהתחשב בהשפעה הסביבתית העצומה של תעשיית האופנה על כדור הארץ ויושביו – ברור שהמצב הזה צריך להשתנות.
אם במשך שנים דחפה תעשיית האופנה את הייצור והצריכה ההמונית, נראה שמגיפת הקורונה עזרה ביצירת מנטליות חדשה של צמצום הצריכה, לצד צריכה מתחשבת, איכותית ומקומית. מכאן שלכאורה, מגיפת הקורונה הנוכחית מביאה את הצרכנים להתעניין יותר בעולם שאנחנו חיים עליו ולפתח מודעות באשר להשלכות שיש לפעולות שלנו כצרכנים על כדור הארץ. סקר שנערך בארצות הברית באפריל 2020, מצא ש-67% אחוזים מהצרכנים מעדיפים שהבגדים שלהם יהיו עשויים מחומרי גלם ברי-קיימא, ו63% בודקים את הדרך שבה המותג שהם מתעניינים בו מתייחס לעקרונות של קיימות. אמנם מדובר בנתונים נפלאים, אבל בין למרבה הצער ניכר שיש פער גדול בין השאיפות של הצרכנים וההעדפות שלהם, לעומת מה שהם קונים בפועל. מחקרים ובדיקות בשטח מראים שפחות משליש מהצרכנים היו מוכנים בפועל במעמד הקנייה לשלם יותר עבור מוצרים ידידותיים לסביבה, בעיקר אם המוצרים שאינם ידידותיים לסביבה נגישים להם בצורה ניכרת.
View this post on Instagram
החלק של אופנה מהירה בבעיה
כאמור, פריטי לבוש מקיימים לרוב מגיעים במחיר של מותג יוקרה, או לכל הפחות במחיר של פריט מעצבים. לפיכך, כאשר חברות אופנה מהירה טוענות למכור פריטים מקיימים במחירים נמוכים משמעותית, כדאי לבחון את ההצעה שלהן מעט לעומק. למותגים גדולים כמו H&M, שביססה את עצמה כשחקן משמעותי בתהליך של הפיכת האופנה המהירה למקיימת יותר, יש יתרון ברור ביכולות התמחור שלה, בין היתר בזכות היקף הייצור העצום שלה והגישה שלה לטכנולוגיות חדשות. כך למשל, הקולקציה המקיימת האחרונה שהשיקה החברה, מתומחרת בין 8-100 דולרים, טווח מחירים שאף מותג קטן לא יכול להתחרות בו.
מלבד הטענות על גרינוושינג והטעיית הציבור באשר למודל העסקי של חברות כמו H&M שטוענות למהלכים מקיימים בו בעת שהן מוכרות כמויות אדירות של פריטים במחירים נמוכים, חשוב גם להזכיר גם את שאלת השכר של עובדים בשרשרת האספקה של המותג, בהתחשב באותם מחירים נמוכים. לטענת לי קורן, מעצבת תיקים, ארנקים וצעיפים טבעוניים בעבודת יד עבור המותג הנושא את שמה, הסיבה לעלויות הגבוהות נעוצה בראש ובראשונה בעלויות הייצור. “ברגע שהשכר הוגן לאורך כל שרשרת האספקה והייצור, המחיר עולה”, מסבירה קורן. “עם זאת, אחד המכשולים הכי גדולים כרגע שכן ניתן להוזיל בהמשך הוא עלות חומרי הגלם – היות והביקוש היום עוד נמוך ביחס לביקוש לחומרים לא מקיימים עליהם התעשייה הורגלה להתבסס – העלות למטר גבוהה מאוד ומתוך כך מכבידה מאוד על המחיר הסופי”.
המסקנה המתבקשת היא שהצרכנים, שהתרגלו בשנים האחרונות להסתכל על פריטי לבוש כאל פריטים חד פעמיים (המתומחרים בהתאם), לשנות את הרגלי הצריכה שלהם. “מחיר של אופנה אחראית לעולם לא יוכל להיות מחיר של אופנה מהירה זולה, אבל אני כן חושבת שהיא צריכה להגיע למקום בו היא ברת השגה ליותר אנשים כך שבהדרגה תהפוך לנורמה החדשה”, מסכמת קורן. ואכן, אפשר בהחלט לטעון שהביקוש של הצרכנים הוא מה שיהפוך את האופנה המקיימת לנגישה יותר, שכן ככל שהביקוש יגדל, כך יותר מותגים ישקיעו בחומרי גלם וטכנולוגיות ברי קיימא, שבתורם יובילו לירידת מחירים.
“השאלה של כמה כסף עולה המוצר צריכה להיות בעולם מתוקן הרבה פחות רלוונטית”, טוענת אילה מרומי קינן, מעצבת אופנה לשעבר שפועלת כיום כמנטורית למעצבים שרוצים לקחת את העסק שלהם לכיוון מקיים. “השאלות שצריך לשאול הן: מה המחיר שהסביבה – אנשים ומערכות אקולוגיות – שילמו עליו? כמה הוא דרוש ומתאים לצרכי? מה רמת הגימור והאיכות שלו וכמה שנים ישרת אותי? מה יקרה בתום השימוש? האם יהיה מחיר סביבתי נוסף בשלב הזה או אולי אפילו רווח?”. לטענתה של מרומי קינן, יש להסתכל על פריטי אופנה מקיימים כעל קטגוריה בפני עצמם, ולא להשוות אותם לפריטי אופנה מהירה. “ברור שצריך להיות גם מחוברים לתקציב אישי ולמגבלותיו אבל לרוב כשעונים נכון על כל השאלות הקודמות שורת ההוצאות הכוללת לא עולה אלא יורדת”.
את פריטי האופנה הטבעוניים, המקיימים והיפיפיים של לי קורן ניתן להשיג באתר שלה.
לעוד כתבות בנושא אופנה מהירה באתר.
