האמת אודות תכניות המיחזור של חברות האופנה המהירה

textile recycling scheme

ענקית האופנה הבריטית Primark הודיעה לאחרונה על השקה של תוכנית מיחזור ארצית, שתאפשר לקונים ברשת להביא אליה בגדים לא רצויים. במסגרת התוכנית החדשה, יפרסו בכל אחת מ-190 חנויות הרשת בבריטניה מיכלי איסוף לבגדים, שלפי הרשת ימוחדשו, ימוחזרו או יגרסו לטובת שימוש מחדש כחומרי ריפוד ומילוי.

ההודעה על התוכנית החדשה באה בתזמון אידיאלי – לא הרבה אחרי שמחקר שנעשה על ידי עמותת WRAP הבריטית (the Waste and Resources Action Plan; עמותה שעובדת עם עסקים, קהילות ויחידים במטרה לאפשר את התפתחותה של כלכלה מעגלית בבריטניה), לפיו שליש מהבריטים ניקו את ארונות הבגדים שלהם במהלך חודשי הסגר.

בהודעה לעיתונות צוטטה קתרין סטיוארט, מנהלת סחר אתי וקיימות סביבתית של Primark: “עכשיו הזמן המושלם להשיק את תוכנית המיחזור בחנויות שלנו, מה שיקל על הלקוחות שלנו להעניק חיים שניים לפריטים מהארון שלהם שהם כבר לא צריכים”. בהודעת העיתונות עוד נטען כי החברה מתחייבת כי אף פיסת טקסטיל לא תגיע למזבלה, בניסיון לפתור את הבעיה העולמית ההולכת וגוברת.

View this post on Instagram

A post shared by Fashion Revolution (@fash_rev) on

 

איסוף טקסטיל כצעד של ניקוי מצפוני

ברמה גלובלית, מידי שנה נזרקים לפח קרוב ל-100 מיליון טונות של פסולת טקסטיל, שזה בערך משאית זבל מלאה בבגדים שהולכת לפח מידי שנייה. המספר הזה צפוי עוד לגדול עד שנת 2030, אז אנחנו צפויים להשליך יותר מ-134 מיליון טונות טקסטיל בשנה – אלא אם משהו ישתנה.

את מבצע איסוף הבגדים תפעיל Primark עם חברת Yellow Octopus, שמציעה טכנולוגיות העוסקות בניהול פרוייקטים של איסוף טקטסיל. לפי דובר מטעם פריימרק, תהליך המיון יהיה קפדני במיוחד על מנת להבטיח שכמה שיותר מהפריטים שיאספו ישומשו על-ידי אחרים.

רשת Primark היא אינה רשת האופנה המהירה הראשונה או היחידה שמפעילה תוכניות איסוף טקסטיל. כך למשל, גם ענקית האופנה H&M מפעילה מאז שנת 2013 יוזמת מחזור בחנויות שלה ברחבי העולם, שמאפשרות ללקוחות להיפטר מבגדים שאינם רוצים יותר תמורת זיכוי לקנייה של בגדים חדשים ברשת. מנתונים שפורסמו על ידי הרשת, במהלך שנת 2019 נאספו קרוב ל-30 אלף טון בגדים, שהועברו למפעל המחזור שלה בברלין (סתם כדי לסבר את האוזן, זו כמות המקבילה של 145 מיליון טישרטים). גם זארה החלה לפני מספר שנים בתוכנית איסוף בגדים בחלק מסניפי הרשת שלה ברחבי אירופה, כאשר הבגדים שנאספו נתרמו לחנויות צדקה שמוכרות בגדי יד שנייה.

בבסיס התוכניות הללו נמצא כמובן ניסיון להגביר את שיעורי איסוף ומיחזור הטקסטיל והפחתת כמות הפסולת שמגיעה למזבלות. אך מה המשמעות של תוכניות שכאלה, בזמן שרשתות האופנה המהירה כגון H&M או Primark משיקות למעלה מ-20 קולקציות חדשות של בגדים בשנה? נראה שמעט מאוד, וכי מדובר בניסיון לנקות את מצפון בעלי השליטה בחברה מההרס שהם זורעים ברחבי העולם. 

 

איסוף הבגדים הוא חלק קטן מהפתרון

באופן בלתי נמנע, קל להטיל ספק ביעילות תוכניות המיחזור המוצעות על-ידי רשתות אופנה מהירה. ההשפעה השלילית על הסביבה של כל מותג אופנה שמבסס את המודל העסקי שלו על נפח גבוה של ייצור ומכירה, כמעט ולא משתנה בשל תוכניות מסוג זה, בין היתר בגלל איכות הבגדים הנמכרים.

למעשה, נכון להיום יכולות המיחזור של סיבים טבעיים כמו כותנה או צמר מביאים לייצור של חומר גלם באיכות נמוכה שלא ניתן לעשות בו שימוש עבור בגדים. על פי דו”ח של קרן אלן מקארתור שהתפרסם בשנת 2017, פחות מאחוז אחד מהבגדים הממוחזרים הופך לבגדים חדשים, ואילו 99% הנותרים הופכים לרוב לחומרי בידוד או ריפוד.

לפי הערכות מומחים מתחום הקמעונאות, Primark נתקעה עם מלאי בשווי של 1.5 מיליארד פאונד בעקבות קוביד-19. מדובר במלאי עצום, שרק ימים יגידו מה יהיה גורלו. בינתיים ממשיכה לפקוח עבורכן עיניים ומבטיחה לעדכן בהתפתחויות.

למידע נוסף:

ההודעה לעיתונות המלאה מטעם רשת Primark.

קרדיט תמונה ראשית: אתר Unsplash.

נהנית מהכתבה? מוזמנת לשתף >>

Share on email
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on twitter
Share on facebook