אפילו מגיפת הקונה לא הצליחה לשבור את האובססיה לאופנה מהירה

Fast Fashion Shopping bags

מלבד ההשפעה הבריאותית של מגיפת הקורונה, עימה אנו נאלצות להתמודד מזה 10 חודשים, לוירוס השפעה ניכרת גם על מדדי הכלכלה העולמיים. למעשה, מאז הופעתו בחיינו, נרשמו שיאים חדשים של מיתון ואבטלה ברחבי העולם, וכמובן שגם בישראל. אך אם לרגע חשבנו שהסתגרות בבית, אבטלה ותחושת סכנה לחיים תביא לשבירת הקשר שבין תעשיית האופנה המהירה ללקוחותיה, הרי שהנתונים האחרונים שהתפרסמו ב-Ynet היום (02/12), מוכיחים אחרת.

מיליוני החבילות שהוזמנו ברשת במהלך חודש נובמבר מלמדות אותנו שלמרות הציפייה, או יותר נכון התקווה, למגמת האטה בצריכה בישראל הייתה לשווא. בפועל, גם השנה נשבר שיא בכמות ההזמנות ברשת לעומת שנים קודמות, עובדה שצריכה ללמד אותנו כי דווקא המגיפה צפויה דווקא להעמיק את כוחה של האופנה המהירה בתעשייה. כך למשך, מחקרים מראים שבמקרים רבים מצוקה כלכלית מגדילה את המשקל שהצרכנים נותנים למחיר על חשבון שיקולים סביבתיים וחברתיים.

מזמינה אתכן לקרוא את הטור שכתבתי עבור מגזין “את” להרחבה בנושא זה:

איך הגענו למצב הזה?

עוד לפני המגיפה, התעניינותם של הצרכנים באופנה מקיימת הייתה מוגבלת לגובה ההכנסות שלהם והיכולת שלהם להוציא כספים על מוצרי צריכה. זאת ועוד, רק 7% מהצרכנים שנשאלו במסגרת הסקר של “Global Fashion Agenda” בשנת 2019 דיווחו שערכים מקיימים הם הגורמים המכריעים בהחלטה שלהם באם לקנות מוצר כזה או אחר. כלומר, הסקר מצא שאיכות ויחס עלות-תועלת היו חשובים יותר באופן משמעותי עבור הצרכנים. מחקרים אחרים שראיתי לאחרונה (אבל שכחתי לשמור) טענו שאמנם רבים מאיתנו בעד רכישה של פריטי אופנה ידידותיים יותר לסביבה, אבל בפועל מעטים מאיתנו מוכנים לשלם על מוצרים כאלה יותר כסף וגם ממש מעדיפים שהם יגיעו עד לפתח הבית שלנו.

במובנים רבים, האובססיה לאופנה מהירה תואמת את התפיסה אלינו התרגלנו שהכי חדש משמעותו הכי טוב. יכולתן של חברות האופנה המהירה לעשות שינויים מהירים ולהסתגל במהירות למציאויות חדשות, עוזרת לכך שהמותגים הללו מצליחים לשמור על כוחם גם במצבי משבר וסקנדלים. כך למשל, רק השבוע התבשרנו על כך שרשת H&M פותחת שתי חנויות ברחובות ראשיים בתל אביב (כאשר עד היום הם הקימו סניפים רק בתוך קניונים מרכזיים).  אבל מה קורה עם כל העסקים הקטנים שלא היה להם את הכסף להחזיק מעמד בזמן הקורונה ואין להם את המשאבים ושולי הרווח שיש לחברות אופנה בינלאומיות? ומי בדיוק הם האנשים שיושבים ותופרים את הבגדים או אלו שעובדים במחסני הענק גם בזמן שיש סגר וסכנה לבריאותם? 

בפעם הבאה שאתן שוקלות לקנות עוד חולצה מ-Shein ודומותיה, תשאלו את עצמכן האם החולצה הזו באמת שווה את הנזק הסביבתי והנטל החברתי שהחולצה הזו טומנת בחובה. תאמינו לי שזה יעשה רק טוב לארון הבגדים, חשבון הבנק וגם לקארמה שלכן.

נהנית מהכתבה? מוזמנת לשתף >>

Share on email
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on twitter
Share on facebook