את השיחה שלי עם הדס כהן, מעצבת התכשיטים ובעלת המותג Studio Dusa, ניהלתי בטלפון ביום שאחרי השקת קולקציית התכשיטים המיוחדת שלה עם יערה בנבנישתי (דוגמנית, שחקנית ומובילת דעת קהל בעולמות של אורח חיים מקיים). לאור המעמד והרגע המרגש, ציפיתי שהתשובות של הדס יהיו קצרות וענייניות, כיאה למי שהלו”ז שלה לפתע התמלא בהזמנות וברכות. לשמחתי, מצאתי בצד השני של קו הטלפון אישה מקסימה וסבלנית, ששמחה להקדיש לי מזמנה כדי להסביר לי על התשוקה שלה והעשייה שלה.
“תמיד ידעתי שאני אוהבת להתעסק עם דברים בידיים ולעשות משהו חדש מכל החומרים שהייתי מוצאת – בין אם גלגלים ישנים של רכב או עצים. מה שלאחרים היה נראה כמו זבל, אני הייתי רואה אותו בתור משהו שימושי, משהו שאני יכולה ליצור ממנו משהו חדש”, מסבירה לי הדס כשאני שואלת אותה על מה לדעתה הוביל אותה למקום שבו היא נמצאת בו היום. לימים, האהבה לעבודת יד ועיצוב הביאה את הדס למחלקת עיצוב תכשיטים בשנקר. “בזמן התואר הייתי בטוחה שאני יותר אפנה לעשות דברים שהם יותר קונספטואליים ופחות מה שאני עושה בפועל כיום, שזה עסק מסחרי לכל דבר”, מסבירה לי הדס. עם זאת, לחיים היו תוכניות אחרות, ובסופו של דבר הדס הקימה סטודיו קטן שעובד מהבית, שממנו היא מתפרנסת כיום.
“התכשיטים שאני מעצבת כיום הם קצת יותר מסחריים ופונים לקהל רחב, אבל אני כן עושה אותם בדרך שלי. כלומר, לא ויתרתי על האג’נדה ומה שאני מאמינה בו ביום יום, אני מנסה להעביר את המסר שלי דרך התכשיטים שאני מעצבת ומייצרת”. כיום הדגש שנותנת הדס במסגרת העשייה שלה הוא על טבעות אירוסין ונישואין (“אין מה לעשות – זה הדבר שהכי מוכר”), אבל היא משתדלת לתת לכל אחת ואחת מהן טוויסט שיבדל אותה משאר המעצבים בנישה הזו.
לא כל הנוצץ – בר קיימא
אחד מהדברים שמבדלים את Studio Dusa ממרבית מותגי תכשיטי היוקרה בישראל הוא הבחירה של הדס לעצב ולייצר את התכשיטים שלה בשיטות עבודה מקיימות. “אני משתמשת בזהב שאני ממחזרת אותו בכמה דרכים וגם בכסף ממוחזר. במקביל, קיבלתי החלטה שלא להשתמש במתכות כמו פליז ואלומיניום, לא לעשות ציפויים ולא לעשות שימוש בחומרים שאני לא יודעת מאיפה הוא מגיע במקור. הדבר שהיה יותר קשה, ובעצם הוא עדיין הכי קשה מבחינתי, הוא השימוש ביהלומים ואבני חן – שעד היום אני מנסה להבין איך אני גורמת לכל זה להיות הומני יותר”.
הפרקטיקה של שימוש בחומרי גלם טבעיים עד כמה שניתן, וההעדפה לשימוש בחומרים ממוחזרים מוכרת למרביתנו מתעשיית האופנה, אך נדמה שהיא עוברת מתחת לרדאר כאשר מדובר בתעשיית התכשיטים. “הזהב שאני משתמשת בו הוא זהב ממוחזר – זהב שמגיע מפסולת של התעשייה, מתכשיטים ישנים, מכל מיני חלקים ישנים שיש לי בסטודיו וכדומה. אני גם נותנת אפשרות ללקוחות להביא אליי תכשיטים ישנים. יש לקוחות שרוצות למכור לי אותן ויש כאלו שרוצות שאקח את התכשיט הישן שלהן לטובת יצירה של תכשיט חדש ועדכני יותר”.
הבחירה להשתמש בזהב ממוחזר במקרים רבים מגבילה את העבודה של הדס כמעצבת, שכן לא כל הספקים של החומרים יודעים – או יותר נכון, בוחרים שלא לדעת, מהו המקור של חומר הגלם שהם מציעים ללקוחות שלהם. “פה בארץ אין ספק שיכול להתחייב באופן מלא שגרגירי הזהב שלו הם גרגירים ממוחזרים. הם יכולים לומר שרוב הסיכויים שמדובר בחומר ממוחזר, מאיפה זה בערך מגיע, אבל לגבי המקור עצמו הם לא באמת יכולים להתחייב. יש אפשרות לקנות מחו”ל, יש חברות תחת ארגון Fair Trade. אני למשל בקשר עם כמה ספקים מאנגליה ומהם אני כן יכולה לקבל פרטים מדוייקים מאיזה מכרה זה הגיע, איזה תהליכים זה עבר עד שהזהב מגיע אליי. הבעיה עם זה היא שהעלויות הן אסטרונומיות”.
החומר החזק בטבע
כרייה של יהלומים היא אחת מהבעיות הגדולות ביותר בתעשיית התכשיטים, גם במישור הסביבתי וגם במישור החברתי (כפי שהזכירה דניאל קלר אבירם בטור שלה שפורסם לאחרונה במגזין). “בארץ ניתן לרכוש יהלומים שעומדים בתקן קימברלי, הסכם שאוסר על שימוש ביהלומי דמים מאפריקה, לעומת יהלומים ממקומות מעט יותר הומניים כמו רוסיה, ברזיל והודו. הבעיה היא שלא ברור מאיפה הם מגיעים ברמת המכרה הספציפי או כמה ידיים הם עברו בדרך. אני חושבת שזה לא ממש מעניין את מי שמוכר אותם, אם נהיה כנים”, מסכמת הדס את הבעיה של רכישת יהלומים בארץ. “מה שאני עושה זה בעצם משתמשת ביהלומי מעבדה או שאני משתמשת ביהלומים שאני יכולה לדעת מי הם אותם אנשים שכרו אותם, אבל במקרה הזה מדובר לרוב ביהלומים קטנים שמגיעים מארצות הברית או קנדה”.
יהלומי מעבדה, חשוב להסביר, הם יהלומים שמיוצרים באמצעות טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת יצירה של יהלומים הדומים בתכונותיהם ליהלומים טבעיים. מעניין לדעת, שלמרות מה שהיה אפשר לחשוב, יהלומי המעבדה (המכונים גם כיהלומים מלאכותיים) לא נוצרו מתוך מטרה לשימוש בהם בתעשיית היהלומים, אלא לטובת ניצול תכונות היהלום כחומר הטבעי הקשה ביותר בטבע לטובת חיתוך של מתכות. בארץ עדיין לא מקבלים את יהלומי המעבדה כמו ‘הדבר האמיתי'”, מציינת הדס. “אבל אם הלקוחה מעוניינת ביהלומי מעבדה – אני יודעת בדיוק להגיד לה מאיפה הם הגיעו, יש פה נציג בארץ שיכול לתת לי את כל המידע מהמקום שהם יוצרו ואיזה דרך הם עברו עד אליי”.
מהסטודיו המקיים במושב בית נחמיה לתאילנד
בשיטוט קצר באתר האינטרנט היפיפה שלה, ניתן לגלות די במהירות ששימוש בחומרי גלם בצורה בת קיימא היא לא הדרך היחידה שהדס מכניסה את הפרקטיקה הזו לעשייה שלה. “הדגש שלי על קיימות בסטודיו עצמו בא לידי ביטוי בהפחתת הפסולת ומזעור תפוקת הפחמן שלי”, מסבירה הדס על המחשבה שמאחורי הקמה של הסטודיו הביתי שלה. “כל יצירה מיוצרת בעבודת יד בסטודיו המופעל באנרגיה מתחדשת, תוך שימוש בכמות מינימלית של חשמל, מים וגז. בנוסף, בניתי בעזרת אבא שלי מדפים ושולחן עבודה משאריות עצים שנזרקו בנגרייה במושב ומחלקי ברזלים ישנים ממגרש גרוטאות”. אבל הדרך המקיימת של הדס לא נעצרת רק במחשבה על הפחתת פסולת ופליטות פחמן, אלא שהיא גם מנסה להקטין את טביעת הרגל הפחמנית של הסטודיו שלה עוד יותר. על כל קנייה בסטודיו, הדס מפרישה כסף לטובת נטיעה של עץ דרך קק”ל. הלקוחות אף יכולות לקבל ביחד עם התכשיט תעודה קטנה של העץ שנתרם בשמן – דבר קטן שעבור זו שנהנית מהתכשיט בוודאי מעלה את ערכו.
דבר נוסף שמעלה את יוקרתיות המותג, הוא כמובן שיתוף הפעולה המסקרן בינה לבין יערה בנבנישתי, שהפכה עם המעבר שלה ביחד עם בעלה לתאילנד למשפיענית נערצת בקרב 110 אלפי עוקבים באינסטגרם שמקבלים טעימה יומיומית מאורח החיים המקיים שלה. “הייתי סטוקרית שלה מלא זמן, לאו דווקא מהמקום של זה שהיא שחקנית ודוגמנית אלא כי היא מבחינתי יזמית מדהימה וחשוב לה להיות אותנטית ואמיתית לגבי מה שהיא מפרסמת”, משתפת הדס בכנות על מה שהוביל לשיתוף הפעולה בין השתיים. “בעיקרון פשוט פניתי אליה אחרי שראיתי שהיא עברה לתאילנד וזה היה נראה לי מגניב. סיפרתי לה על עצמי, המותג והאגנ’דה שלי, והצעתי לה לעשות משהו ביחד”. הפנייה של הדס כנראה הייתה משכנעת במיוחד שכן לא רק שיערה אהבה את התכשיטים והמסר שעומד מאחוריהם, אלא גם הציעה שיעשו מיני קולקציה משותפת. “יצרנו כמה פריטים יפים וורסטיליים כמו העגילים הארוכים שיש בהם שיבוץ של אבני חן ויהלומי מעבדה. יש שם אבן גרנט, אבן אדומה, שזו אבן המזל של יערה. מבחינתי יערה היא הלקוחה האידיאלית של סטודיו דוסה. היה חשוב לי מאוד ששיתוף הפעולה שלנו דבר ראשון בעיקר יעלה את המודעות של הלקוחות בארץ לתכשיטים ידידותיים לסביבה”.
"רוצה להביא מסר חדש לעולם"
במהלך השיחה אני זורקת להדס שהעיסוק המתמיד במציאת חומרי גלם שנכרו בצורה הומנית ומקיימת נשמעת לי כמו כאב ראש. מהתגובה שלה נשמע שאני לא הראשונה שאומרת לה את זה. “אני לא רואה דרך אחרת לעשות את זה. אני יכולה להיות עוד אחת מהרבה מעצבות תכשיטים שעושות טבעות אירוסין מהממות עם יהלומים מהבורסה, אבל אני רוצה להביא מסר חדש ואחר ללקוחות וגם באופן אישי זה סופר חשוב לי. נראה לי שזה פשוט לא הגיוני שאני אעלים עין כשאני יודעת על התנאים הקשים שהבנאדם שעבד במכרה. אישית אני לא מסוגלת לקחת על עצמי כזה דבר, לענוד משהו על הגוף שלי ולדעת שמישהו סבל בשבילו”.
ההימור של הדס השתלם לה בסופו של דבר. “כשהתחלתי את העסק לא בדקתי קודם אם יש לזה קהל, אלא יותר החלטתי שאם אני כבר עושה את זה – אז אני אעשה את זה בצורה שאני מרגישה שככה צריך לעשות”, נזכרת הדס בתחילת דרכה. “כיום אני יודעת שיש לזה קהל עצום. אני מוכרת הרבה לחו”ל, בעיקר בארצות הברית ששם האנשים מודעים יותר לנושאים כמו יהלומי מעבדה או תכשיטים מקיימים בכלל”. בארץ, היא מסבירה, עדיין אין מודעות מספיק חזקה לתכשיטים מקיימים. “הרבה לקוחות שמגיעות אליי לא בהכרח מכירות ולא מקשרות בין איכות הסביבה לתכשיטים. זה עניין מאוד גם של הרגלים ומסורת בארץ. אני מנסה להכניס את המודעות, אבל בעולם שהוא רווי במסרים זה משהו שצריך לפמפם אותו. אני כן רואה שיותר ויותר בנות באות אליי עם תכשיטים ויהלומים של המשפחה כדי לייצר מהם תכשיט חדש, וזה מדהים ומשמח מאוד. אני יודעת שלמעצבות אחרות זה פחות מתאים לעצב תכשיט ייחודי מאפס מיהלומים או אבנים שקיימים כבר אצל לקוחה, אבל אני דווקא ממש מעודדת את זה”.
אם גם אתן התאהבתן בתכשיטים היפים של סטודיו דוסה, בעיצובה של הדס, אני מזמינה אתכן להמשיך לעקוב אחריהם מקרוב:
- אתר אינטרנט: סטודיו דוסה
- אינסטגרם: @studio_dusa
